פור הוא הגורל

"אסתר מן התורה מנין? שנאמר: 'ואנוכי הסתר אסתיר פני'" – קובעת הגמרא. מגילת אסתר מציגה בפנינו התמודדות עם מציאות רוחנית של הסתר פנים, והתמודדות זו הינה למעשה אופיו המיוחד של פורים. הסתר הפנים שורשו בחטא העץ הדעת הקדמון "המן מן התורה מנין? שנאמר 'המן העץ' וגו'".

הנצחון על המן מתפרש כחלק ממהלך היסטורי תמידי של מחיית עמלק, מחייה המשלימה את הכבוד האלוקי: "אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכרו של עמלק". בחסידות התפרש עמלק כמעצב התודעה האנושית, שהגיעה לשיאה בתודעה המודרנית, זו המפצלת בין גוף לנפש, בין פנים וחוץ ובין אובייקט לסובייקט. פיצול זה כורה תהום בין הוודאות הפנימית של האמונה, לרפלקסיה הביקורתית והספקנית, ולמעשה חוסם את הדרך בפני האמונה. תודעה זו נחשבת כמקור הכפירה והספק המודרניים.

הדרשות שבחוברת זו מנסות לנגוע בשאלות הרוחניות העולות מתוך תוכנו של החג ושל המגילה, בעזרת כלי פרשנות מודרניים וחסידיים כאחד: משמעות החיים, רצון לעוצמה לעומת דתיות כנועה, ודאות וספקנות אמוניים, ועוד. שאלות מודרניות אלו מלבישות את החג מחלצות חדשות ובכך מאפשרות לנו לגעת מחדש בממשותו. ממשות זו חוזרת ומאירה בנו אורות חדשים, המנהירים את בעיותינו העמוקות ביותר, הן במישור האנושי והן במישור הדתי.