שיעורים בתורת הרמב"ן

בריאת העולם על ידי החומר ההיולי א

דיון בפירוש הרמב"ן לפסוקי בריאת העולם, על ידי המתווך – החומר היולי. הקדמה בהסבר אריסטו למהות החומר. ההקלטה באיכות נמוכה.

 

בריאת העולם על ידי החומר ההיולי ב

תפיסת ההעדר המוחלט שממנו נברא העולם יש מאין, והסבר המציאות של האדם כתנועה ויצירה מהאין אל היש. אמירת כן לעולם ומשמעות האמונה. ההקלטה באיכות נמוכה.

 

דבקות: רמב"ם ורבנו בחיי

עבודת הדבקות לפי הרמב"ם, כפי שהיא משתקפת מפרק נא במורה נבוכים, מלווה בתענוג שבידיעה, ואילו הפרישות לפי רבנו בחיי מביאה להתמסרות והתלהבות. ההקלטה באיכות נמוכה.

 

דבקות: הרמב"ן והמקובלים

באגרת הקודש הרמב"ן מתאר את הדבקות של האבות כהעלאת הרצון הגשמי לרצון העליון: באין שלו, בהשתוות כלפיו, והורדתו חזרה אל המציאות, באופן אקטיבי לתוך הכלים עצמם.

 

דבקות: רבי עזריאל מגירונה

הסבר דברי ר' עזריאל בשער הכוונה למקובלים הראשונים בעניין עבודת הדבקות. עבודת המקובל היא הכוונה והמחשבה, והיא אקטיבית ויכולה לשנות את המציאות. זאת באמצעות היכולת לתפוס את שורשי המציאות והאדם מולי, ובכך לתפוס את חיותו ולשנותה דרך ספירת הכתר "אין חקר", למשוך ברכה ושלום וכו' ולהיפך.

המטרה היא שהרצון העליון יתלבש ברצון של אותו אדם, ולכן הוא צריך להיות זהיר בכך. אם הוא יופיע מתוך הרצון הפרטי הוא לא יוכל לגרום להתלבשות זו של השפע. כדי שזה יחול עליו, הוא צריך להגיע למצב של השתוות שבו הוא מבטל רצונו מפני הרצון העליון, לא ביטול גמור של הרצון אלא היכולת לא להיות משועבד אליו, ובכך הרצון שלו מתעלה להיות רצון אלוקי.

 

הדבקות על פי המקובלים – דרך השמות הקדושים

הסבר עבודת הדבקות על פי המקובלים, הכוללת בתוכה התבוננות דרך השמות הקדושים, ובפרט שם הוי"ה ואותיותיו. הדבקות על פי הרמב"ן נעשית בספירת הדעת. הסבר על ספירת הדעת, שהיא המכריע והקו האמצעי (שערי אורה), והשוואה לדעת שהיא מעל המידות ומכוונת אותם לדרך האמצע ורצון ה' (רמב"ם שמונה פרקים).

 

ייחוד ה' א

מושג ייחוד  ה' אצל רבנו בחיי: מציאת נקודת האחדות מתוך הריבוי, דבר שמביא לאהבה.

 

ייחוד ה' ב

ייחוד ה' בשיטת הרמב"ן בראיית ההשגחה הנסתרת, וביאור משמעותה באמצעות דברי המקובלים ודברי ר' אהרן מסטרשלה על ספירת הדעת ומשמעותה ביחסים של אינטימיות עם בני אדם.

 

שלושת יסודות האמונה לפי הרמב"ן: חידוש, ידיעה והשגחה א

הרמב"ן מעמיד את האמונה על שלוש יסודות: חידוש ידיעה והשגחה. השוואת גישת הרמב"ן לרמב"ם ולריה"ל, וחידוד הדומה והשונה. מציאת שורשיו הקבליים של דברי הרמב"ן.

 

שלושת יסודות האמונה לפי הרמב"ן: חידוש, ידיעה והשגחה ג

חזרה על עניין החידוש ובריאת יש מאין השוללת את החוקיות המוחלטת, והבנתה לפי שיטת המקובלים. הרב מסביר מדוע בחר הרמב"ן דווקא בשלושת העיקרים האלו, ואת הקשר ביניהם.

 

שלושת יסודות האמונה לפי הרמב"ן: חידוש, ידיעה והשגחה ד

ידיעת ה' את הפרטים וההשגחה עליהם נובעת מידיעת החידוש ומספירת הכתר אצל המקובלים, בניגוד לשיטת הפילוסופים כמו הגל.

 

ידיעת ה' והתארים ביחס לבחירה האנושית א

הרב דן  בשיטת הרמב"ם לגבי תארי השלילה, ופירוש הדבר לפי המקובלים ביחס לבחירה האנושית.

 

ידיעת ה' והתארים ביחס לבחירה האנושית ב

הרב מסביר את שיטת הרמב"ן כמגשרת בין הפילוסופיה לקבלה, ובכך נותנת מקום לבחירה על אף הידיעה האלוקית המוחלטת.

 

ידיעת ה' והתארים ביחס לבחירה האנושית ח"ג

דיון בדברי השל"ה הקדוש ביחס לבחירה האנושית כבחירת המסלול מתוך שלל מסלולים שקיימים בידיעה האלוקית.

 

מחלוקת הראב"ע והרמב"ן לגבי המזלות

הרב מדבר על תפיסת המזלות של האבן עזרא ותפיסת האלוהות המקומית – דהיינו שבכל מקום צריך לעבוד את האלוהים שלו.

 

הברכה

עיון בקטע מתוך פירוש הרמב"ן לשיר השירים, על עניין השפע שהמצוות מורידות לעולם, ואיך הברכה וההתכוונות יכולות להשפיע.

 

הנהגה נסתרת: פירוש הרמב"ן לשמות ה' בפרשת וארא

ההבדל בין גישת הרמב"ן לגישתם של הראב"ע וריה"ל לסוגי האמונה המתבטאים בשם אל שדי ובשם הוויה, והתייחסות לעדיפותו של הנס הנסתר כגילוי גבוה יותר של האמונה.

 

פירוש הרמבן לחטא העגל

הרב מדבר על חטא העגל לפי תפיסת האבן עזרא והרמב"ן, ומסביר את המושג של קיצוץ בנטיעות בחטא העגל. ההקלטה באיכות נמוכה.

 

טעמי המצוות א

ביאור שיטת הרמב"ם בטעמי המצוות, לעומת שיטת המקובלים שנותנים משמעות למעשה המצווה, ומתוך כך גם לפרטי המצוות. ההשלכה לאופן הנכון של  לימוד התורה שלנו.

 

טעמי מצוות ב

המשך הדיון בטעמי המצוות, ובמיוחד ביחס לקרבנות. דיון על משמעותם של הטעמים ההיסטוריים שנותן הרמב"ם למצוות, והשלכתם על תפיסת התורה ולימודה.

 

"כל דבריך בנחת" – עבודה מתוך נחת והשתוות

תיאור שני סוגי עבודה על הכעס: מן הפנים (תפיסות) אל החוץ (התנהגות), ומן החוץ אל הפנים. תיקון הדיבור, והדיבור בנחת – מביאים את האדם לשלווה ומצילים מהכעס. אך אין תועלת בעבודה על הכעס עצמו – נתינת פקודות שלא לכעוס. הרב מבאר שהכעס נובע מכך שהאדם תלוי בשאיפות שלו ואינו מכיל אותן במידת ההשתוות, ולכן כשהוא לא מצליח הוא כועס. הרב עוסק גם בלימוד תורה ועבודת ה' מתוך נחת והשתוות ולא מתוך עצבנות, וכן בהנגדה בין הגבורות הקדושות הנובעות מהרמוניה, לעומת הכעס הנובע מקונפליקט פנימי.

 

    02.09 » שני ספרים חדשים יצאו לאור: שיעורים בגמרא: ברכות א, ו-בריתי שלום: ימין ושמאל, מלחמה ושלום
    02.09 » ספרים בעריכה: שיעורים על התניא ומאמרי אדמו"ר הזקן, עיונים במדרשי אגדה

    צרו קשר

    מעלה מיכאל 4א, אלון שבות

    טל: 02-993-8850 פקס: 02-993-8850

    sgr@zahav.net.il