שיעורים לפורים

תפיסת הזמן של המהר"ל: אינסופיות, קץ וגאולה

כ' אדר א תשס"ה. אל מול שתי תפיסות ההיסטוריה הקוטביות – המעגלית הקדומה והלינארית היהודית – פורס הרב שג"ר את תפיסתו המורכבת של המהר"ל. תפיסה זו מתבטאת בחג הפורים ובאמירה ש'חייב איניש לבשומי', המאפשרת את ההתחלה המחודשת שוב ושוב.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

בין שמחת מלאות לאקסטזה – אדמו"ר הזקן לפורים

ח' אדר תשס"ד. מתוך מושגיו של אדמו"ר הזקן מחב"ד, הרב שג"ר דן בשני מודלים של שמחה הנשקפים מההבדל שבין פורים לבין שאר החגים.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

בלילה ההוא נדדה שנת המלך – סיפורי המעשיות של ר' נחמן

ז' טבת תשס"ד. הרב שג"ר מעיין בליקוטי הלכות לפורים (אורח חיים, הלכות פורים, א, א), ועוסק בקשר שבין השינה, הגלות וכוחם של סיפורי מעשיות.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

בין 'עד דלא ידע' ל'כאילו הוא יצא ממצרים': הבדלי החירות שבין פורים לפסח

כ"ג אדר תשס"ו. בהמשך לשיעור בו עסק הרב בסוגי השמחה השונים שבמועדים עפ"י תורת חב"ד – האקסטזה והמלאות – מזהה הרב שג"ר את אלו עם סוגי החירות השונים המתגלים בפורים ובפסח.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

גילוי והסתר: שער הכוונות של האר"י לפורים

י"ח אדר ב תשס"ה. מושגי הקבלה 'פנים בפנים' ו'אחור באחור' מקבלים פשר מעניין אצל האר"י לאור חג הפורים. כך, מסביר הרב שג"ר כיצד ימי מרדכי ואסתר המיוחדים הם השלב הקודם וההכרחי לנסירה המאפשרת את גילוי השכינה.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

המן, ניטשה והרצון: אדמו"ר הזקן לפורים

הרב שג"ר מהלך בדרשת חב"ד לפורים ומקשר בין תפיסת הרצון המזוהה בה אצל המן לזו של ניטשה. באמצעות השוואה זו, הוא בוחן את יכולתו של הרצון להתקיים באופן עצמאי ולייצר ממשות

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

ההתנגדות לפורים ושאלת כפיית התורה

עיון בתלמוד הירושלמי למסכת מגילה חושף כי התקיימה התנגדות מצד אמוראי א"י לכינון חג הפורים. הרב שג"ר מעלה מתוך הסיבות השונות העולות להתנגדות זו את הדיון בסמכות של כינון חגים נוכח שאלת ההתגלות באירועי ההיסטוריה והכפייה שבקבלת התורה

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

'כחשכה כאורה' – שיעור באדמור הזקן לפורים

קריאה במאמר של אדמו"ר הזקן לפורים מעלה את הצד החיובי שבמצבי הנפילה וההעדר. הרב שג"ר מראה כיצד הגלות וההסתר מהווים דווקא מצע לגילוי כוחות. כוח כזה יכול להופיע אף מן הטומאה, שכן המשותף לפורים וליום כיפור הוא הגורל והאקראיות הקודמים לרצון והחכמה. כך, הפור שמטיל המן מצביע על רשעותו בשל האקראיות של הגורל, חסרת הסיבה המהותית.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

בין שמחה לעצבות – בין אמונה לכפירה: ליקוטי הלכות לפורים

ליקוטי הלכות, הלכות פורים ג' מפורש עפ"י תורה תנינא ה.

מה הקשר בין פגם האכילה, אמונה, טומאת קרי ועצבות?

האמונה כמצב – בדומה למצב רוח – לעיתים מתקיימת ב'חיוביות' ולעיתים ב'שליליות'.

הרב שג"ר לומד מר' נחמן ור' נתן כי השמחה היא בהכרח מצב של אמונה, משום שמטבע הדברים היא מייצרת תסיסה בחיים ואמונה בהם. לפיכך, פגם האכילה מצביע על סוג אכילה שלילי, המגיע ממצב של עצבות וריקנות פנימית. קיום והזנה של מצב זה נחשב לחטא, בגלל שהוא מונע את השמחה והאמונה.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

'את ה' זכרתי ותבוא אליך תפלתי': מדרשי עמלק

מה פשר מצוות מחיית עמלק? איפה היא תופסת מקום בעולם הדתי ובזיקתו של עמ"י לאלוקיו?

לקראת פורים, הרב שג"ר מעיין במדרשי חז"ל על עמלק, המציגים הבנה יוצאת דופן של מצוות מחיית עמלק.

להאזנה בחלון חדש לחץ כאן.

 

ר' צדוק על הליצנות 1

דיון בספר "צדקת הצדיק" (פסקה רנט) בנושא הליצנות והשקר כניגוד לאמונה, והיכולת להתגבר עליהם באמצעות הליצנות עצמה. הליצנות כניהיליזם הנובע מהאשליתיות של העולם, היכולה להביא גם לאחיזה באין או בשעשוע שהם האמונה. המשך אפיון המשחק בתור תיאור החוקיות של המציאות או המוסר.

 

ר' צדוק על הליצנות 2

המשך השיעור הקודם. הרחבה על אפיון ההבדלים שבין ניהיליזם שלילי לבין שעשוע ומשחק, שמקבלים אופי חיובי. בניסוח אחר מציג הרב את הניהיליזם בתור שלילה ואת האמונה בתור שלילה של השלילה או הקצנה שלה, שמביאה לחיוב של הממשות ולחוויה של קיום מלא.

 

ליקוטי הלכות על פורים

ליקוטי הלכות על פורים הלכה ג'- עמלק בתור פגם האכילה המוביל לפגם הברית ולפגם הדעת והאמונה, ותיקונם באמצעות השמחה והאמונה. אפיון הקשר בין "בחינות" אלו בתור מצבים הקשורים זה לזה מבחינה פסיכולוגית  וקיומית. המשך הדברים קושר את חודש אדר ופורים לתיקון פגמים אלו.

 

ההסתרה שבתוך ההסתרה

ביאור לדרשת ר' נחמן על ההסתרה שבתוך ההסתרה (ליקוטי מוהר"ן נו, ג) כהיעלמות מוחלטת של האמונה, אפילו כאפשרות הקיימת עבור האחר. ה"הסתרה" בתור סילוף התורה בתור האמת והמציאות עצמה. ביאור התיקון באמצעות המשכת אריכות ימים לתוך המלכות – תיקון ההסתרה באמצעות הדעת, כך שההסתר נהפך לגילוי של סתרי התורה הטמונים בה.

 

אורות דתוהו

ביאור האריז"ל לכוונת השכרות "עד דלא ידע" בפורים. אפיון עולמות התוהו והתיקון בקבלת האר"י. תפיסת הרב קוק על יתרונות עולמות התוהו והיכולת להוציא ממנו ניצוצות ולהכניסם לעולם התיקון. ביאור המושג אורות דתוהו בכלים דתיקון של אדמו"רי חב"ד.

 

מקרה, גורל ורצון

אדמוה"ז (תורה אור למגילת אסתר) על הגורל כרצון אלוהי, רצון כסיבה עצמית, רצון פשוט בשפה החב"דית, שהניסיון האנושי לחקות אותו הוא הרצון לעוצמה הניטשיאני.

החירות הניטשיאנית בתור התגברות על עצמי שנובעת מהכרעת הרצון, תנועה שאצל אדמוה"ז נתפסת כגורל משום שזהו קבלת הרצון האלוהי, שבו נעלם הפער בין הכרח לחרות, המקרה הופך לגורל, והרצון להכרעה קיומית.

[קטעים מהשיעור עובדו לספר "פור הוא הגורל", עמ' 32-35].

 

קריאת מגילה בציבור

שיעור בגמרא מסכת מגילה (דף ה ע"א): המחלוקת על החיוב בקריאת המגילה בעשרה, כשהיא נעשית בזמנה. הראיה שהביאה הגמרא בהקדמת המגילה לערב שבת. ביאור לפי רש"י על תירוץ הגמרא לפיו קריאה שהוקדמה לערב שבת מהווה קריאה בזמנה, ולכן אין בה צורך לקריאה בציבור. ניסוח למדני יותר לביאור רש"י: כשקריאת המגילה נעשית בזמנה, פרסום הנס הוא חלק מהמצווה (ולכן אין צורך בציבור). אבל בקריאה שאינה בזמנה פרסום הנס אינו חלק אינטגרלי מהמצווה אלא מימד הנוסף אליה . פסיקת ההלכה במחלוקת זו בזיקה לשאלות נוספות: "מגילה שבין הכתובים" קריאה בציבור במקום שאין עשרה, והאם קריאה בציבור של עשרה היא לעיכובא.

 

הרב הוטנר- ניצחון היצר ועמלק

עיון במאמר כ"ו של הרב יצחק הוטנר בפחד יצחק על פורים. ההתגברות על היצר כגילוי עצמי והתגברות על הסופיות, המובילה לתודעה של אחדות ועוצמה פנימית. עבודת המידות כעבודה גבוהה יותר מהמצוות, לפי בעלי המוסר. המאבק עם עמלק כהקבלה למלחמה עם היצר, מאבק עם ניגוד עצמי שמהותו נובעת מהתנגדותו. היצר עצמו הופך להיות מגע עם האלוקי כשהוא נתפס בהקשר של המאבק, ותודעת השניות מביאה לתודעה של אחדות. פורים כחג של התגברות עצמית החושפת את הקיום כשלעצמו. [קטעים מהשיעור עובדו לספר "פור הוא הגורל", עמ' 35-37]

 

כוונות האר"י לפורים

עיון ב"פרי עץ חיים" לפורים: העלאת הניצוץ מהקליפה, ויישום תפיסה זו ביחס שבין ערכי הקדושה והחילוניות. על הצורך לעשות זאת בתודעה מיסטית של אחדות, המובחנת מהתודעה הדתית הרגילה.

 

המהר"ל על השכרות

שיעור במהר"ל על פורים (אור חדש). הטעות של המן כביטוי לתפיסת זמן ליניארית, לעומת התפיסה מחזורית והתפיסה הדינאמית האריסטוטליות שבהן מחזיק המהר"ל.

פורים כביטוי לא-היסטוריות של עם ישראל, הנובעת מדבקותו בקב"ה. הדבקות בקב"ה כמצב של כיליון, והשכרות בפורים כביטוי לכך על ידי כיליון השכל, שהוא ביטול ההבחנות בין טוב לרע.

 

קיימו וקיבלו

עיון בדרשות חז"ל על מעמדו הבעייתי של פורים בתור מועד מחודש, ודיון על ההבדל בין זכרון א-היסטורי לבין זכרון היסטורי מתחדש. המימרא של רבא במסכת שבת על קבלת התורה מרצון בפורים יוצרת היפוך מהמדרש התנאי עליו התבסס, כך שקבלת התורה הכפויה מסיני מקבלת את תוקפה מהחידוש בהווה.

 

מהי שמחה ממשית

דיון בשאלה כיצד ניתן לחוות שמחה ממשית במצב של מלכוד תודעתי, שבו אין שלמות עם עצמי ועם החלטותיי. פנייה אל הגות ה"סבא מנובהרדוק" (כפי שתוארה בספר "שובי נפשי" פרק ז') על מנת לטעון שעצם ההכרעה מאפשרת חריגה מהמלכוד התודעתי (ללא צורך בהשראה רוחנית-פנימית). התנועה המוחצנת הופכת בעצמה להיות השראה ממשית, כך שעצם היכולת להחליט מביאה שמחה.

 

מדרש אסתר רבה

קריאה במבחר מה"פתיחתות" למדרש אסתר רבה, אשר מתארות את מצב הגלות בתור מצב פסיכולוגי וקיומי של דאגה וחשש. ביאורו הפילוסופי של המהר"ל  (בספר אור חדש) על המדרש "כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא צער". תרגום המהר"ל לשפה אקזיסטנציאליסטית: הזמניות וחוסר השלמות והחריגה כביטוי של הקיום.

 

רסיסי לילה – סוף הניסים

דיון בספר רסיסי לילה (סימן כ') של ר' צדוק הכהן מלובלין. פורים, בדומה לשבת, מגלה את האמונה האימננטית לתודעה היהודית. האמונה היהודית בתור עצמיות שמעבר לקריטריונים של מוסר ודת, "עד דלא ידע" של פורים. באופן זה קדושת הפורים היא ניגוד משלים לקדושת השבת.

 

כוונת השכרות

עמלק בתור שניות, ומחיית עמלק  בתור ביטול השניות. כוונות השכרות בפורים לפי האר"י – אמירת "ברוך המן" מתוך השכרות בתור העלאת הניצוץ מתוך הקליפה, ומשמעותה העלאת הניצוצות מתוך החילוניות (לפי הרב קוק).

 

חסד ועוצמה

פלח הרימון (לר' הלל מפאריטש) על מגילת אסתר: שני מיני חסד – חסד הנובע משפלות או התבטלות עצמית, וחסד שבא משפע ועוצמה של האני. האפשרות של עבודת ה' ממקום של גדולה ועוצמה, באמצעות אני שהוא חלק מהאינסופיות האלוקית, בהשראתו של ניטשה.

 

קבלת התורה במסירות נפש

שיעור בספר "שערי אורה" של ה"אדמו"ר האמצעי" של חב"ד. המצוות הן לכאורה שרירותיות וחסרות טעם, משום היותן נתונות בעולם החומר והמעשה.

על מנת להמשיך אור מהעצמות האלוקית שייתן את הפשר הפנימי למצוות, יש להגיע לעצמות שמעבר  לטעם ודעת באמצעות מסירות נפש .

בשפה אחרת: אם האדם מוכן למות בשביל החלטתו, מתאפשרת וודאות שהיא מעבר לכלים של התודעה והשיקול השכלי.

הקלטה באיכות נמוכה.

 

רסיסי לילה לב 1 – העלאת ניצוצות

שיעור ברסיסי לילה (אות ל"ב) על השכרות כעניין המהותי של חג הפורים. השכרות בתור מצב שלילי מיסודו של אבדן דעת. קישור הדברים לכוונות השכרות של פורים בתור קבלה של הניצוצות בקליפה, בתור תודעת סוד דו-ערכית המתבטאת ביחסו של הרב קוק לחילון והציונות.

 

רסיסי לילה לב 2 – מחיית עמלק

המשך העיון ברסיסי לילה לב. על מחיית עמלק בתור המציאות הפיקטיבית שיוצרת התודעה האנושית, הקיימת באופן פרדוקסלי כניגוד למציאות האלוקית המוחלטת, וזאת רק כדי להתבטל כלפי האלוקות. השכחה העצמית באמצעות השכרות בפורים מאפשרת את מחיית עמלק, על ידי חוסר מודעות עצמית המביא לתודעה שמתקיימת באחדות עם עצמה.

 

השמחה האקסטטית

האם הדתיות ניזונת משמחה, כפי שמלמדים חלק ממקורות החסידות, או דווקא מעצבות המביאה למגע עם ההוויה הממשית? לפי האדמו"ר הזקן, השמחה האקסטטית של פורים (בשונה משמחת יום טוב) איננה נשענת על שום סיבה, אלא דווקא על נקודת המוצא של חוסר הערך של הקיום, הקשור בעצבות. השמחה בתורה שבכתב היא השמחה החגיגית של החסד והשלמות, כניגוד לשמחה האקסטטית האלילית [חלק מהדברים הובאו בספר "פור הוא הגורל", בפרק "רשפי אש"].

 

תוהו, תיקון ושמחה

שיעור בכוונות השכרות בפרי עץ חיים לאריז"ל: על העלאת ניצוצות הקדושה בתוך הקליפות. אפיון עולמות התוהו והתיקון, והצורך לתקן את עולמות התוהו ולהכליל אותם בקדושה, לפי תורת חב"ד ותורת הרב קוק. קטע ממאמרי אדמוה"ז הקצרים על השמחה של הטבע לעומת הנטייה לעצבות של האדם, בגלל מדרגתו הרוחנית, והאפשרות של שמחה דתית מתוך ההוויה האלוקית.

 

האדמו"ר הזקן על מגילת אסתר

קריאה בספר 'תורה אור' של האדמו"ר הזקן, והצגת השכרות והערבוב בין טוב לרע כרצויים (בתנאים מסוימים). מציאת האור האלוקי גם בדמותו של המן. בנוסף לכך, הוצגה עמדתו של אדמו"ר הזקן לגבי המושגים 'פור' ו'גורל'.

ההקלטה נקטעת מעט לפני סוף השיעור.

 

מדרשי מחיית עמלק

הרב שג"ר מסביר על פי מדרשים על מה נענש עמלק, איך גם השכינה מוחה את זכרו, ועוד. בין היתר, המדרשים מדגישים את חשיבות הזיכרון.

 

מהר"ל לפורים – חלק א

בשיעור שהתקיים בכ"א אדר א' תשנ"ה בישיבת הקיבוץ הדתי, הרב שג"ר מציג את עמדת החסידות, ובעיקר את עמדת המהר"ל, לגבי שכרות ובלבול בין רע לטוב בפורים. דברי המהר"ל מתקשרים לשאלה ממה נגזרת טעותו של המן בניסיונו להשמיד את עם ישראל.

 

מהר"ל לפורים – חלק ב

המשך השיעור הקודם. שיעור שהתקיים בכ"ח באדר א' בישיבת הקיבוץ הדתי.

 

 

    09.01 » ספרי הרב שג"ר הנמצאים בעריכה כעת: שיעורים בגמרא על מסכת ברכות, שיעורים על ספר התניא, ספר מאמרים על מלחמה ושלום

    צרו קשר

    מעלה מיכאל 4א, אלון שבות

    טל: 02-993-8850 פקס: 02-993-8850

    sgr@zahav.net.il