לצחוק, להשתחרר

דרשה לקראת ראש חודש אדר

שמחת פורים היא שמחה אקסטטית, ובכך היא שונה מהשמחה של שאר חגי השנה. בספרי חסידות הסבירו ששמחה זו היא פירושה של המילה 'ששון', המופיעה כמה פעמים בהקשר זה בתנ"ך. בולטת העובדה שברבים מפסוקים אלו נכרך הששון בארוס, בשמחת החתן והכלה: 'כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בנייך, ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך' (ישעיהו ס"ב, ה), 'והוא כחתן יצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ ארח' (תהלים י"ט, ו), וכן הביטוי 'קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה' הרווח בנבואת ירמיהו, גם בהקשר של הישועה.

את ההבדל בין שמחת יום טוב לשמחת פורים הגדיר האדמו"ר האמצעי מחב"ד כהבדל שבין שמחה הנתונה בכלי לשמחה שהינה מעבר ומעל לכלי (שערי אורה צט). שמחת יום טוב היא שמחה של מצווה, השמחה היהודית הנובעת מן הביטחון בקיום היהודי ובערכו. אני בטוח לאו דווקא במה שיקרה לי, אלא בערך של מה שאני עושה. זוהי שמחה עמוקה שיש בה מלאות וסיפוק, אמונה וביטחון בערך של חיי. הביטוי המובהק של שמחה זו הינו בעשיית החסד: אנחנו באמת שמחים לא כשאנחנו מקבלים, אלא דווקא כשאנחנו נותנים; נתינה ברצון היא מחווה המבטאת את האמונה העמוקה בערך שבה. בנתינה זו אנו מכוננים את קיומנו כקיום שווה, בעל ערך אינסופי. זהו הסיפוק שבעשיית הטוב, האמונה בייעוד של היהודי ובערך חייו. שמחת החג היא שמחת המצווה והחסד, שמחה המבוססת על המלאות והישות, שמחת היש בישותו והיהודי ביהודיותו.

האקסטזה לעומת זאת מבוססת על האובדן, 'כאשר אבדתי אבדתי' (אסתר ד', טז), ועל הגילוי כי באובדן זה, שהינו העדר, נמצאת נוכחות אינסופית אף יותר מאשר במלאות של הנוכחות עצמה. התשתית של החרדה העומדת בבסיס הצחוק של המגילה, והיכולת להפוך את הסיפור הקפריזי והמפחיד לצחוק, הינם המקור לאקסטזה.

אקסטזה יכולה להתלקח במפגש, כאשר פולשת לתוכו נוכחות הדדית חזקה, המופיעה תמיד כהווה ונתפסת כ'מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ' (תהלים ע"ג, כה). היא חושקת בנוכחות עצמה מעל ומעבר לכל דבר אחר, בנוכחות שהינה 'ההווה אין', שלא ניתן להחזיק בה ולכן היא מחוץ לכלים; היא חפצה להתמוגג באהבה העזה כמוות. התרחשות זו מבוססת על הרגעיות שבמפגש, על כך שהיום אנחנו כאן ומחר כבר לא, על כך שאין לנו ביטחון, ובהעדר הביטחון ישנו קיום עמוק ואינסופי הרבה יותר. שמחת המפגש על רקע הארעיות שלו והתשתית האובדנית שמתחתיו, היכולת לגבור עליהם ועל ה'אין' והחרדה הנלווים להם – הם המביאים לאקסטזה. באקסטזה הזו נחשפת האינסופיות של הקיום האנושי דווקא בארעיותו ובאי הזדקקותו לאחיזה, בגילוי יכולתו להפוך את השרירותיות לגורל ולקבל אותה על עצמו.

בכתבי האר"י ז"ל מתואר פורים כסיטואציה יוצאת דופן, המתרחשת דווקא על רקע מצוקת הגלות. המילה 'מגילה' רומזת להתגלות, צירוף מקרים והזדמנות המאפשרים גילוי זמני וארעי של מה שתמיד מכוסה ונעלם. שמחת חיים המוזנת מהאין, הגילוי של 'אנחנו כאן', הנוכחות של הרגע ברגעיותו – הופכים לששון. לאחר מכן, כשיחלוף ויהיה לעבר, יהפוך הששון לבית, להיות אצל עצמו. אבל ברגע המפגש יש אינסופיות שמעבר לבית, והיא המקדשת את הבית, כשם שהאקסטזה של מות בני אהרן הייתה התנאי לכינון המשכן. כך גם כתב רבי נחמן לגבי קדושת השבת, המתעצמת מתוך המודעות לזמניותה, לאובדן המאיים עליה: 'שמחמת גודל התענוג של הנפש היתרה שבא בשבת, על כן מתחילים תכף להתגעגע ולהצטער על אבדת הנפש במוצאי שבת' (ליקוטי מוהר"ן קמא קכו).

באקסטזה מתגלה בי יכולת ההופכת אותי לבן חורין, לבלתי תלוי. די בגילויה של אפשרות ממשית זו כדי להבעיר אותנו ברשפי אש שלהבתי-ה, במשוש חתן על כלה. ההתגברות העצמית באמצעות הצחוק, שהיא מסירות הנפש הגדולה ביותר, מייצרת מרכז שאין בו כובד אלא קלות. בכך נמסכים אורות התוהו הכאוטיים בכלי התיקון, שאינם תופסים את עצמם כיש העומד בפני עצמו אלא כייצוגים של מה שמעבר להם; אמונה בלי להאמין, כשם שאלוקים נמצא ולא במציאות. פרוורסיה זו הינה חיונית לכינון הביתיות, כדי שלא תהפוך לכלא. רק כך ייבנה המשכן אליו תוכל לרדת השכינה, ובכך תתמלא תאוותו של מי שאמר והיה העולם.

הצחוק של פורים, שהוא צחוק של שלילה וביטול, הוא הניגוד הגמור למלאות החיובית של השנה כולה, לדיבור הטוב והמואר. הליצנות הינה רוע וניהיליזם, ולכן כל ליצנות אסורה – חוץ מליצנות על עבודה זרה (מגילה כה ע"ב). בפורים הליצנות מופנית נגד הליצן העמלקי עצמו, והופכת לשלילה של השלילה, צחוק על הצחוק ההמני. בהתגברות עצמית ובשליליות כפולה זו נוצרת חיוביות, אמירת הן המנכסת לעצמה את עוצמת השליליות של האין.


מתוך קובץ שנכתב באדר תשס"ה.

    08.05 » הספר 'בתורתו יהגה: לימוד גמרא כבקשת אלוקים', כעת במחיר מבצע
    09.01 » ספרי הרב שג"ר הנמצאים בעריכה כעת: שיעורים בגמרא על מסכת ברכות, שיעורים על ספר התניא, ספר מאמרים על מלחמה ושלום

    צרו קשר

    מעלה מיכאל 4א, אלון שבות

    טל: 02-993-8850 פקס: 02-993-8850

    sgr@zahav.net.il