בין אחדות לשניות

על י"ט כסלו, מתוך ספר הדרשות 'להאיר את הפתחים'

באחת מדרשותיו מבחין אדמו"ר הזקן בין שני מצבים או שני טיפוסים דתיים: זה החי בצורה בלתי אמצעית את הלבושים הדתיים של המצוות, וזה הנתון ביחס של שניות ללבושים אלו. הטיפוס הראשון חי בתודעה של אספקלריא המאירה, בלשונו של אדמו"ר הזקן, ואילו השני חי בתודעה של אספקלריא שאיננה מאירה:

כי יש ב' מראות: אספקלריא המאירה – היינו זכוכית הבהירה… אשר על ידה אף דבר הרחוק מהאדם רואין אותו דרך אור ישר. כמו כן מעשה המצוה… שעל ידי מעשה מצוות הנ"ל יכולה הנשמה ליהנות מזיו השכינה בגן עדן… אשר נמשך ונתגלה אור אינסוף… וענין אספקלריא שאינה מאירה… דהיינו שיש מסך וכיסוי על הזכוכית, אבל המסך אינו דבר עב שהוא מסתיר לגמרי ומכסה האור, רק דבר דק וקלוש היינו ציפוי כסף הידוע. ואז כשרואין בו באספקלריא הנ"ל, נמשך ממנו אור חוזר אבל אין יכולים לראות דרך הזכוכית באור ישר, ולכן אין רואין… כי אם רק דמות לבד, נראה על ידי אספקלריא שאינה מאירה. אמנם יש באספקלריא שאינה מאירה מעלה אחת גבוה במדרגה, שיכולין לראות עצמו וגם לראות מאחוריו, כידוע, מה שאין יכולין לראות באספקלריא המאירה (תורה אור מקץ, לג ע"א).

מי שחי במציאות של אספקלריא המאירה, חי במציאות שבה האור, המשמעות והטעם של העולם הדתי – מה שמכונה בדרשה זו 'אור אינסוף' – נחווים בצורה בלתי אמצעית. אדמו"ר הזקן מוסיף ומדמה מציאות זו למשקפת, למראֶה שדרכו 'יכולין לראות אף דבר הרחוק מהאדם, רואין אותו דרך אור ישר'. המשקפת מעניקה לאדם אפשרות לחזות בדברים בצורה נהירה וישירה, אך היא מראה רק את מה שגלוי ולא את מה שנסתר. במילים אחרות, אספקלריא המאירה מאפשרת לראות רק את מה שלבוש המצוות מגלה – את התענוג – ולא מעבר לכך. אלה הם השעשועים העצמיים של האדם השרוי בלבושי המצווה, אך היותו שרוי בתוך הלבושים הללו בצורה אחדותית שכזו, מונע ממנו לראות מעבר לאור של הלבוש, מעבר למובן ולמשמעות של ההקשר שהוא נתון בו. לעומתו, מי שחי במציאות של אספקלריא שאיננה מאירה, אמנם חי בריחוק ופעמים אף בניכור מסוים כלפי העולם הדתי, אך יש לו היכולת לראות מעבר למדרגתו ועל ידי כך להסיק על הדבר עצמו. הדימוי שמעניק אדמו"ר הזקן לכך הוא המראָה שהאדם יכול לראות בה אף מה שנסתר מאחוריו. כאן אמנם אין לו את המגע האחדותי והישיר עם המושא של התבוננותו, הוא רואה רק בבואה, אך דווקא המצב המרוחק הזה מעניק לו יכולת לראות מעבר למה שנצפה במשקפת.

אדמו"ר הזקן מציין כי לכל מצב יתרונותיו וחסרונותיו. האספקלריא המאירה שורשה בחיים שהתלבשו בלבושי המצוות, והמצוות הן הכלי שבאמצעותו יכול האדם לראות את האלוקי בחייו. אלוקים מתגלה בעולם בשבתיות של השבת ובשמחה של יום טוב, בקדושת התפילין ובמילות התפילה. האדם שחי באחדות עם הלבושים האלו, חייו הם זרימה של אמונה וקדושה. אך יש שהאדם מקבל פרספקטיבה על עולמו, מודעות לגילוי הקונקרטי של האלוקות שבה הוא נפגש, ואז הוא שואל: איזו משמעות יש למושג האלוקות בעולם? איך מושג זה מתגלה בכלל? האם המצוות הן הלבושים היחידים לגילוי? ובכלל, מה האופי הספציפי שהמצוות מעניקות לגילוי של אלוקים? במידה שהאדם עובר אירוע של התגלות המודעות הוא יוכל לראות, למשל, כי המצוות מאירות דרכן עולם שבו הקב"ה מצווה ואנו עושים את רצונו, וזהו אחד הלבושים שבהם מתגלה הדתיות.

כמובן, מחד גיסא, יש במודעות הזאת דבר מה המעמעם את הלהט של הבלתי אמצעיות הספונטנית שהיא נחלתו של הצופה באספקלריא המאירה; מאידך גיסא, יש במודעות בכדי להעמיק את העמדה הדתית של האדם וכן להנהיר את השפה הדתית: כיצד היא מתפקדת, מה היא עושה, ובאילו צבעים היא צובעת את החיים ואת האלוקות. אליבא דאדמו"ר הזקן כל אלו יכולים גם לשחרר את האדם להשיג את מה שלא ניתן לצפייה ולהכרה, את העצמות; האדם יכול לראות את מה שנסתר. זאת משום שמי שחי באספקלריא המאירה עלול ליצור זהות מוחלטת בין אלוקים לבין האור והתענוג, קרי, העולם הספציפי שבתוכו הוא חי. לעומתו, המתבונן במראָה כל הזמן מודע לכך שמה שגלוי לנוכח עיניו הוא גילוי אפשרי ולא בלעדי – בבואה – שבו המצוות במהותן הן לבוש ללא אור, כלי ללא תוכן, שהשתלשלו מהרצון האלוקי. הוא עומד נוכח העובדה כי אלוקים איננו דבר, ולכן אי אפשר לתחום אותו בעולם מסוים של משמעויות ומסמנים – הוא פותח את עולמו הדתי למרחב. במובן זה, מבחינת אדמו"ר הזקן, במעשה המצווה הוא רואה את האלוקות: '"ואראה את ה'" (ישעיהו ו) – היינו, באספקלריא שאינה מאירה, שבה יוכל לראות את ה".


מתוך הספר להאיר את הפתחים: דרשות לימי החנוכה

    08.05 » הספר 'בתורתו יהגה: לימוד גמרא כבקשת אלוקים', כעת במחיר מבצע
    09.01 » ספרי הרב שג"ר הנמצאים בעריכה כעת: שיעורים בגמרא על מסכת ברכות, שיעורים על ספר התניא, ספר מאמרים על מלחמה ושלום

    צרו קשר

    מעלה מיכאל 4א, אלון שבות

    טל: 02-993-8850 פקס: 02-993-8850

    sgr@zahav.net.il