שיעור לתשעה באב

קטע משיעור שנתן הרב שג"ר על דברי אדמור הזקן מחב"ד, מתוך תורה אור לפרשת מטות.

בעולם התוהו לא כל מידה לא יכולה להתאחד עם המידה המנוגדת לה.

העונש, למשל, הוא דבר שלילי. הוא נובע מדין ולא מחסד. אבל יכולה להיות גם גבורה שבחסד. לדוגמא, כאשר מישהו מעניש מישהו אחר, לטובתו.

דוגמא נוספת – כאשר ילד קטן כועס, הוא שרוי לגמרי בכעס. הוא לא יכול לראות גם את הצד השני. עולם התוהו, הוא מצב שאין בו סטרוקטורה, אין בו התכללות. אין בו זיווג של זכר ונקבה – שילוב של מידות מנוגדות. הוא חד צדדי. לכן הוא עם עוצמה חזקה יותר. ההויה אחת עם עצמה, והיא מרוכזת.

המבוגר הכועס יכול להבחין במורכבות. עונש יכול להחשב רק כרע. אבל עונש יכול להיות גם חסד. למשל כפרה על חטא. זהו חסד שבגבורה, או גבורה שבחסד. הניגוד שביניהם אינו מוחלט.

זוהי תובנה שתופסת, ששני צדדים אינם תמיד מנוגדים, לפעמים צד אחד מביא לצד השני.

כאן טמון אולי העיקרון הגבוה. כדי לאחד את החסד והגבורה, צריך לבוא לפרספקטיבה גבוהה יותר. למשל כאשר נותנים לאדם עונש. אם הוא רוצה למתק את הדין, לראות את הטוב שבעונש, עליו להיות מוכן להענש. כלומר, לצאת מנקודת המבט שהיתה לו, שבה, הוא לא מעונין במה שקרה לו, ולאמץ לעצמו נקודת מבט מוסרית. לומר לעצמו – מגיע לי. צדיק הוא ה'.

כל זמן שהוא דן מנקודת המבט של האינטרס שלו, העונש הוא רע. אבל כאשר מופיע עקרון שהוא במישור גבוה יותר, הוא כופף אליו את האינטרס האישי, והוא מוכן לקבל את העונש.

בגלל העיקרון המוסרי, העונש לא מופיע כניגוד לחסד. העיקרון הגבוה מאחד את החסד והדין.

כאשר אנו דנים בשנאת חינם, השאלה אם אנו יכולים למצוא נקודת מבט גבוהה יותר.

היתה ברית הסטורית. הברית בין הציונות לציונות הדתית. לאחר ההתנתקות, היו אנשים שאמרו  בצורה גלויה ובוטה, שיש להפרד. כל אחד ילך לדרכו. כפי שעשו החרדים.

אני מוצא לא פעם את עצמי מזדהה עם קריאה זו. היתה תחושה של עוול גדול שנעשה, נבגדות נוראית. יריקה בפרצוף. התגובה המידית היא להפרד. אין עם אחד.

אבל האם אנו יכולים ליצור מבט גבוה יותר שממנו גם ההפכים, יכולים להתכלל?

יכול להיות שכמו אצל בני זוג, שרבים, ושוקלים להפרד, למרות המתחים וההבדלים יש רצון להמשיך ולהיות יחד. העקרון הגבוה של ברית, יכול ליצור אינטגרציה.

סביב העקרון הזה, יכולה המערכת להתגבש. הופעתו תביא להרמוניה, ואת הניגודים – להשלמה. הוא יהיה זה שיציל מהתנגשות ומקרע.

כאשר אתה מוצא בעצמך יכולת להסתכל כך, ואתה בעמדה לא שיפוטית, כבר יש בזה מיתוק הדינים. יכולה להיוצר נקודת יחד מאד גדולה.

המאמץ החסידי אינו אינטלקטואלי, אלא קיומי, ריגשי, ונפשי.

 השאלה היא אם אנו יכולים ואם אנו רוצים.

 אני מרגיש שיש הדדיות. אם אתה תשנה את נקודת המבט, גם זה שמולך ישתנה.

 ההופעה של הגורם הגבוה, אינה מבטלת את ההבדלים. היא יוצרת אחדות בין הכוחות השונים.

 

 

    08.05 » לקראת יום השנה ה-11 לפטירת הרב שג"ר, אוסף המאמרים 'נהלך ברג"ש' כעת במחיר מבצע
    09.01 » ספרי הרב שג"ר הנמצאים בעריכה כעת: שיעורים בגמרא על מסכת ברכות, שיעורים על ספר התניא, ספר מאמרים על מלחמה ושלום

    צרו קשר

    מעלה מיכאל 4א, אלון שבות

    טל: 02-993-8850 פקס: 02-993-8850

    sgr@zahav.net.il